הגישה המאחה היא תפיסת עולם הרואה במערכות יחסים את ליבה של חברה חיובית ומשגשגת. היא מתמקדת בפיתוח ובטיפוח מערכות יחסים מתוך תפיסה בסיסית של כל אדם כחיובי ובעל ערך, ומתוך האמונה שאם צרכיו של הפרט מקבלים הכרה והוא זוכה ליחס הוגן, גוברת נכונותו לקחת אחריות למעשיו ולסביבתו, להימנע מפגיעה באחרים ובמידה שפגע – לתקן ולפצות את הנפגעים. כשמערכות היחסים טובות והדוקות יכולה הקהילה לאכוף ביתר יעילות את הנורמות והחוקים שלה על חבריה, והיא מתמודדת ביתר הצלחה עם קונפליקטים ועבירות.
עקרונות התפיסה המאחה נמצאים במקורותיהן של הדתות הגדולות, וביסודותיה של כל חברה מסורתית. הגישה מייחסת מקום נכבד למשפחה ולקהילה. היא רואה בהן זכאיות ואחראיות לקחת חלק בחינוך בניהן ובנותיהן, בקביעת נורמות התנהגות ובאכיפתן.
הגישה המאחה מציגה תפיסת צדק, המתמקדת בתיקון הנזק שנגרם לאנשים ולמערכות יחסים. תפיסת הצדק המאחה דוגלת בשיתוף בעלי העניין הישירים בכל אירוע. היא נותנת הזדמנות לנפגעים לבטא את פגיעתם ואת צרכיהם. לפוגעים היא נותנת הזדמנות לקחת אחריות למעשיהם, לתקן את הנזק שגרמו ולפצות את הנפגעים. הדבר מאפשר להם לשקם את שמם הטוב, לפתח אמפתיה כלפי הזולת ולהתקבל בחזרה לחיק הקהילה כחברים חיוביים התורמים לרווחתה.
השיח המאחה מציע חוט המקשר בין תאוריה, מחקר ומעשה בתחומים שונים ומגוונים. בכל מקום שיש בו אנשים – מתקיימות בו מערכות יחסים אותן ניתן לנהל בדרך מאחה, או בדרך שאינה מאחה. הגישה המאחה דוגלת בהשבת סמכות ואחריות לידי קהילות ומשפחות. היא מציעה לאגם משאבים מקצועיים ולגייס מעגל תומכים רחב ככל הניתן. מעגל זה יוצר רשת רחבה ותומכת, ובכוחו להציב גבולות ברורים ולאכוף אותם, תוך שהוא מסייע למי שמתקשה לעמוד בגבולות הללו ונותן לו את התמיכה הדרושה לו לעשות כן.